בשי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - סניף ראשי ואח'

פסק דין

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש- החייב, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ כלנית שפירא מיום 28.6.11, בתיק הוצל"פ 01-98994-02-2, אשר ניתנה בבקשת המבקש לביטול עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגדו. בהחלטתה קבעה הרשמת כי:

"צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל באופן זמני בכפוף לתנאים כדלקמן:

תשלום 5,000 ₪ על חשבון החוב.

המצאת 10 ערבים המשתכרים 6,500 ₪ נטו לחודש לפחות, אשר יחתמו על כתב הערבות המצוי במזכירות לשכת ההוצאה לפועל. יש לצרף צילום מתעודת הזיהוי של הערבים ושלושה תלושי שכר אחרונים.

לא יתקבלו ערבים אשר הינם חייבים בעצמם בתיקי הוצאה לפועל".

המצאת העתק כרטיס טיסה.

במסגרת בקשתו שבפניי עותר המבקש כי אורה על הקטנת מספר הערבים וכן על הפחתת

גובה הכנסתם, כפי שנקבעו על ידי הרשמת. כן עותר המבקש כי אורה על ביטולו של צו

העיכוב מעבר לביטול הזמני כפי שנקבע על ידי הרשמת, שכן לטענתו הוא נדרש לצאת

לעיתים קרובות לנסיעות בחו"ל לצרכי פרנסתו.

בהתאם להחלטתי מיום 4.7.11 , הוגשו תגובות המשיבים 1 ו-2 ולפיהן מתנגדים לערעור וסבורים שאין לשנות החלטתה של הרשמת. החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי להתערב בהחלטת הרשמת הנכבדה ולפיכך דינו של הערעור להתקבל בחלקו .

כידוע, בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות: התכלית האחת, הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות וזריזות. מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כשלנגד עיניו של רשם ההוצאה לפועל, עומד בראש ובראשונה, הזוכה, בכדי שיבוא עד מהרה למימוש זכויותיו הקנייניות הפסוקות כנגד החייב. (ראה: ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ" פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374 ).

התכלית השנייה, הנה הגנה על זכויות היסוד של חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו

מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים, ברוח זכויות היסוד אשר עוגנו וקיבלו

מעמד חוקתי על-חוקי בחוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. (ע"א 2097/02 איטונג בע"מ

נ" חדיד פואד, נז(4), 211, 216 ).

בין שתי תכליות אלו קיים מתח תמידי והן מתנגשות זו עם זו לא אחת, ולפיכך, יש צורך